החלטה בתיק סע"ש 11112-03-13

התיק שבכותרת היה קבוע לדיון מוקדם לפני, ביום 7.1.14, בשעה 14:00; רק בבוקר הדיון, הגיעה אלינו פניה של התובע, בפקס', עם בקשה "להזיז" את מועד הדיון "עקב מחלה" [בקשה 4 במערכת הממוחשבת (להלן: הבקשה הראשונה)].

לבקשה הראשונה צורף אישור רפואי - מטושטש - אשר נחזה להיות כמסמך שניתן ביום 5.1.14, עם המלצה למנוחה "מתאריך 01/01/2014 עד תאריך 05/01/2014 ..." [ההדגשה שלי - ד.ג.], בגין תאונת דרכים מחודש 7/2012. משכך - בהחלטה ראשונה, מיום 7.1.14, הוחלט לדחות את הבקשה הראשונה [יצויין, כי הנתון: "סה"כ ימי מחלה", באישור הנ"ל, לא היה קריא, הואיל והמספר הוסתר ע"י קו שחור אנכי, שיתכן שנוצר מהעברה בפקס'].

בו ביום העביר התובע שוב אישור רפואי, הפעם - קריא [בקשה 5], וממנו עלה, כי ההמלצה היא ל- 8 ימי מחלה, מיום 1.1.14, עד 8.1.14. באישור זה, כמו בקודם, מודפסת הערה, כי: "... אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים .."; למרות זאת, בהחלטה שניה, מיום 7.1.14, החלטתי לבטל את הדיון, תוך המלצה לתובע, לשקול את סיכויי התביעה וכן לנמק מדוע לא לחייבו בהוצאות, לרבות לאוצר המדינה, בגין המועד בו בקש לבטל את הדיון, שהרי, האישור היה בידיו כבר יומיים לפני כן, מיום 5.1.14, וחש ברע עוד קודם לכן.

בתגובתו, מיום 9.1.14, טען התובע, כי רצה שהדיון לא יידחה וקיווה שירגיש טוב, עד שראה שאינו מרגיש טוב והעביר בקשתו הראשונה בפקס', כבר יום לפני הדיון, אך - לדבריו - התברר למחרת שהמסמך לא התקבל.

הנתבעת, מצידה, ביקשה ביום 13.1.14 לחייב את התובע בהוצאות, בגין העובדה שההחלטה השניה, על ביטול הדיון ביום 7.1.14, הגיעה לידיעת הנציג של הנתבעת ובאת-כוחה רק כאשר כבר היו בדרכם אל בית-הדין, מה גם, שבשיחה טלפונית עם התובע, יום קודם לכן, אמר לב"כ הנתבעת שיגיע לדיון [בקשה 6].

התובע הגיב לבקשת הנתבעת, כבר ביום 13.1.14, באריכות [בקשה 7], אישר את השיחה הטלפונית שניהל עם ב"כ הנתבעת - ביום 6.1.14 - וטען, בין היתר, כי העביר את בקשתו הראשונה לבית-הדין, בפקס' - "...  ערב הדיון, בשעה 16:00", לדבריו - הפקס' היה לא תקין. כמו כן, העביר התובע, ביום 15.1.14, הודעה שבכוונתו להגיש תגובה לכתב הגנה [בקשה 9]; והבוקר, 22.1.14, הועבר "תצהיר תגובה לכתב הגנה"[בקשה 10].

מעבר לעובדה, שכתב-ההגנה הוגש כבר ביום 17.4.13, והזמן לכתב-תשובה חלף עבר זה מכבר - איני מקבלת את התנהגותו של התובע, שעשה דין לעצמו, ובחר להמתין עד הרגע האחרון עם בקשה לביטול מועד הדיון, שהוגשה, למעשה, "בדקה ה-90", ואף מעבר לכך.

בכל הכבוד, העברת בקשה ערב הדיון, בשעה 16:00, כמוה כהעברתה בבוקר הדיון עצמו, שכן, מדובר בסוף יום העבודה במזכירות, אחרי "קבלת קהל", ולא היתה לתובע כל ערובה שיהא מי שיטפל בבקשתו, בשעות אחר-הצהריים, גם לו היתה עוברת בתקינות בפקס'.

חמור שבעתיים בעיני, שהתובע שוחח ביום 6.1.14, יום קודם לדיון שהיה קבוע, עם ב"כ הנתבעת - ולא מצא לנכון להזכיר, ולו ברמז, שהוא נמצא תחת "המלצה" רפואית למנוחה, הכוללת גם את יום המחרת, ויתכן שינצל אותה; הוא אף לא טרח להתקשר ולעדכן כשהשתנה מצבו, לטענתו. בזאת הפגין זלזול הן כלפי הצד שכנגד והן בזמנו של בית-הדין ואין לעבור על התנהגותו כזו לסדר היום.

לפיכך - הנני מחייבת את התובע להשתתף בהוצאות הנתבעת, בסך 1,000 ש"ח, בגין ביטול הזמן שנגרם לנציגיה בעטיו, וללא קשר לתוצאות המשפט; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

חסד אעשה, ולא אחייבו גם בהוצאות לאוצר המדינה, חרף הזמן השיפוטי שבוזבז, בהתעסקות עם בקשותיו, כשניתן היה להימנע מכך לו היה מודיע על מגבלתו הרפואית, כבר ביום בו קיבל את האישור הרפואי, בו עשה שימוש מאוחר  יותר.  

נקבעת, אפוא, ישיבת קדם משפט ליום 27.2.14, בשעה 11:30, אלא אם כן, יקדימו ויגישו הודעה על הסכמה אחרת בין הצדדים, שתייתר את הדיון.

ניתנה היום, ‏09/04/14 ( ‏ט' ניסן תשע"ד ), בהעדר הצדדים, ותישלח אליהם . התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: